top of page
אלרן ילד זבל
יקי גני | דניאל רבנר | מורן סער בכר
Anchor 1
לכל הילדים. הגדולים והקטנים,
שצריכים דחיפה קלה, או בעיטה לאשכים.
יש גן, כמותו יש עוד גנים ; עם קוביות וספסלים.
אך בשבילי הוא מיוחד ; כי הוא קרוב ומסובסד.
ויש בו שש עשרה בנות, עשרים בנים, מיליון כינים
והם כולם עכשיו בחול ונהנים מהחיים.
עד שמגיע לו אלרן. והוא זורק חול על מורן.
אלרן הוא ילד מעצבן. הוא ילד זבל.
Anchor 2
Anchor 3
Anchor 4
Anchor 5
Anchor 6
עכשיו זאת שעת המלאכה והילדים מרוכזים,
הם שוכנעו שהם ואן גוך אבל יוצאים מהקווים.
הם מביטים בגאווה על שמם בקצה היצירה
ומדמיינים על המקרר את התמונה שלהם תלויה.
ואז מופיע לו אלרן, עם מספריים אדומים
והוא קורע ציורים ומאיים על הילדים.
Anchor 7
Anchor 8
Anchor 9
Anchor 10
Anchor 11
אלרן הוא ילד מעצבן. הוא ילד זבל.
עכשיו הגיעה שעת סיפור והסייעת מרתקת
את הסייעת השנייה. הן שתיהן יחד במרפסת.
והילדים עושים שמח, חלקם רוקדים, חלקם אוכלים,
חלקם חולקים סודות בשקט, חלקם בתור בשירותים.
ואז ברעש תא נפתח, אלרן משתין ומבודח
ובעודו בשיא הזרם הוא מסתובב אל מול לילך.
אלרן הוא ילד מעצבן. הוא ילד זבל.
ויש בגן ילדון תכשיט. הוא קצת דה וינצ’י, קצת בראד פיט
ובמקרה הוא גם שלי, גרסה משופרת של אני.
Anchor 12
Anchor 13
Anchor 14
וכשמגיע סוף היום, אני מחכה בציפייה
לראות אותו רואה אותי ואז פוצח בריצה.
אני צועק לו תיזהר, אלרן שם רגל, תיזהר!
הוא מסתכל עלי, נופל.
אלרן הוא ילד מעצבן, הוא ילד זבל.
ואז הילד הפגוע נעמד מול הליצן
הוא כובש בכוח בכי אבל הוא צוחק, אלרן.
ובא לי להעיף לזבל את הצחוק מהפנים
וללמד את הגוזל איך בועטים באשכים
ולא אכפת לי שהוא ילד, כי החיים הם לא הוגנים
וילד לא נולד סתם קקה, גם ההורים שלו זבלים.
אלרן הוא ילד מעצבן. הוא ילד זבל.
Anchor 15
Anchor 16
Anchor 17
Anchor 18
ואז נסיך קטן של אמא מרים מעל הראש כסא
זורק, כמעט מוריד לו עין, הוא התכוון רק לאיים.
אני מחייך חיוך קטן וגם נראה לי הסייעת
הילד רץ, נמלט אלי, לא... הסייעת די רותחת.
אלימות לא בביתנו! אני בטון תקיף מזכיר,
הוא מייבב, פה לא הבית וגם אמרת להחזיר.
במכונית נוסעים הביתה, אני חולק עם היח"מ
חוכמת חיים שיש לאבא, זה יותר טוב מסולם.
אני מסביר לו שאלרן עוד יימחק מזיכרון,
הוא יישאר כמה כיתות ולא ישלים את התיכון
ושבהייטק תיפגשו רק בכניסה אל החניון.
הילד סוף סוף מחייך קצת, מבקש ממני פיצה
ואז הטלפון מְצלצל. אל תענה, אל ת – עניתָ.
אני מוריד אותו בבית, מבטיח פיצה למחר,
לעבודה חייב לחזור ואשאר עד מאוחר
כי הבוס שלי נזכר לרצות מצגת למחר
וזה גם מה זה מיותר, אך לכולנו יש אלרן.
אלרן הוא ילד מעצבן. הוא ילד זבל.
Anchor 19
שתפו
אל תהיו אלרן.
קונספט: יקי גני, דניאל רבנר, מורן סער בכר
כתיבה: דניאל רבנר
איור: יקי גני
* כל הזכויות שמורות
* הסיפור לא מבוסס על שום אלרן ספציפי. יונתן הוא חיבור של כמה ילדים וכמה חוויות (ובכל מקרה מנקודת המבט של ההורה)
אלרן ילד זבל
רדו למטה...
bottom of page